סיפורי החודש

חזרה לרשימת הסיפורים

להיכנס בנעליו של מקבל השירות, שחקן הכדורגל לשעבר

בעברו היה ג. שחקן כדורגל בליגה הלאומית. חלוץ מרכזי. פעמיים לפחות זכה, בשנות החמישים והשישים, בתואר מלך השערים של העונה, עם שיא הבקעות של עשרות שערים. עשרות הופעות במדי נבחרת ישראל, ביניהם זכה אף להניף מספר פעמים את גביע המדינה. היה שותף בניצחונות גדולים ומפתיעים של נבחרת ישראל בכדורגל במשחקים בינלאומיים. לפני 45 שנים פשט את המדים ופרש מהכדורגל. הפך לאיש עסקים.

הוא נשאר לבדו בארץ. שני ילדיו, עימם הוא נמצא בקשר טוב, מתגוררים בחו"ל. באפריל 2013, לבקשת שירותי הרווחה, מינה בית המשפט לענייני משפחה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות, כאפוטרופוס על גופו ורכושו, לאחר שנמצא משוטט ללא בגדים בנמל התעופה בן-גוריון, בדרכו, לדבריו, לאתר שחקני כדורגל באפריקה.

באבחון פסיכו-גריאטרי הוא הוגדר כתשוש נפש ושוכן, עוד בטרם מינוי המרכז הישראלי לאפוטרופסות, במחלקת תשושי נפש בבית אבות בצפון הארץ. שני ילדיו המתגוררים בארצות הברית, מגיעים מספר פעמים בשנה לבקרו, תומכים בו כספית ודואגים לכל צרכיו.

לפני כחודש פנה עיתונאי ספורט בכיר לרכזת הטיפול של ג. במרכז הישראלי לאפוטרופסות, יפעת חזן, והודיע כי במסגרת ספר מיוחד על הכדורגל הישראלי, שהוא עורך ואמור לצאת לציון 70 שנה למדינה, נבחר ג. על-ידי ועדה מיוחדת כאחד מ-100 הגדולים של הכדורגל הישראלי. הוא ביקש לצלמו לספר, תמונה עדכנית.

רכזת הטיפול פנתה להנהלת המרכז הישראלי לאפוטרופסות לקבלת חוות דעת. היועץ המשפטי של המרכז כתב בחוות דעתו כי אם מקבל השירות מבין, מסכים ומעונין, אין כל מניעה לצלמו, בתנאי שנשמור על כבודו ולא נציין כי הוא תחת מינוי אפוטרופוס. נוכח העובדה שהוא מוגדר כתשוש נפש, קשה לדעת אם הוא מבין ויודע, ציינה חזן, למרות שהוא זוכר את התקופה של היותו שחקן כדורגל ולפעמים מדבר עליה.

לכולם היה ברור כי הרצון המשוער של מקבל השירות היה להיכלל בספר שכזה – מגיע לו מחד, ומאידך זה יהיה לכבודו. השאלה הייתה האם צילום עדכני שלו לא יפגע בכבודו ובהיסטוריה המפוארת שלו. רכזת הטיפול החליטה להתייעץ עם ביתו, המתגוררת דרך קבע בארה"ב, שהייתה באותו זמן בביקור אצל אביה בארץ. היא אמרה כי לא יהיה זה ראוי ולא מייצג נאמנה לצלם את אביה במצבו הנוכחי. לדבריה, זה לא יכבד אותו. היא הציעה למסור תמונה שלו מלפני כמה שנים, כאשר היה במיטבו, או תמונה מהתקופה בה היה שחקן כדורגל. עורך הספר סירב לתמונה מהעבר והתעקש על תמונה עכשווית, כדי לשמור על אחידות כמו 99 הכדורגלנים האחרים.

לאחר שיחות שכנוע עימו של יפעת חזן, בהן השתתפה, בשיחת ועידה, גם הבת, הוא הסכים לקבל כמה תמונות מהעבר, אולם לטענתו איכותן לא הייתה מספקת. הוא הציע לאייר את ג., על-פי תמונה מתקופתו כשחקן כדורגל, אולם הבת סירבה, בטענה כי ישתמע מכך שאביה אינו עוד בין החיים.

היה חשש גדול ש-ג. לא יוכנס בסופו של דבר לספר. הרצון המשותף של רכזת הטיפול וילדיו של ג. הוא שאביהם יופיע בספר. "מגיע לו ולאוהדיו, שיזכרו אותו בשיא פריחתו", אמרה לאחר שנועצה טלפונית עם אחיה.

הפתרון המיוחל, שיענה מחד על רצונו המשוער של מקבל השירות, ומאידך על רצונם של ילדיו, נמצא: דיוקנו של ג. יופיע כאיור בספר ולצידו ייכתב כי ג. בן ה-79, מתגורר כיום בצפון הארץ. העיתונאי שלח לרכזת הטיפול את האיור שהוכן, והיא שלחה אותו בדואר אלקטרוני לשני ילדיו של ג., שאישרו את פרסומו.

עתה מחכים עובדי המרכז הישראלי במחוז חיפה והצפון, כמו גם שני ילדיו להוצאת הספר, כדי שיוכלו למוסרו, באירוע חגיגי ל-ג.