פרסומים - מאמרים על אפוטרופסות - חיבור בין תאוריה לפרקטיקה - יעל חיים ומוראל בן ארי

חיבור בין התאוריה לפרקטיקה

​המרכז הישראלי לאפוטרופסות, הקרן לטיפול בחסויים הינו הקדש ציבורי שמטפל במקבלי שרות אשר הוכרזו ע"י בימ"ש כמי שזקוקים לשירותי אפוטרופסות.

עבודתנו המקצועית היומיומית דורשת התמודדות עם דילמות מקצועיות, מוסריות וערכיות מורכבות ביותר. כל מקבל שרות הוא עולם ומלואו ואין מקרה אחד שדומה לקודמו ועל כן, הדילמות הן כה רבות ומגוונות.

בטיפולנו מספר רב של מקבלי שרות, בני הגיל השלישי. במהלך מספר מפגשי חשיפה שנערכו בין הנהלת מחוז חיפה והצפון של המרכז, ובין ראש החוג לגרונטולוגיה דאז, פרופ` איסי דורון, נראה היה כי לצד פערים הקיימים בתפיסות העולם קיימת גם מטרה משותפת, ויכולת הידברות והגעה להבנות וזאת לטובת מקבלי השרות בני הגיל השלישי.

על כן, הוחלט על הקמת מיזם של שיתוף פעולה שיכלול מפגשים בין השדה והאקדמיה, בהם יוצגו מקבלי שרות, אשר הטיפול בהם כרוך בהתלבטות מקצועית שעיקרה, בדרך כלל, הפער בין רצונו של המטופל וטובתו.

כל מפגש הניב מסמך שתיאר את הדיון שהתקיים, את ממצאי המפגש והמלצות להמשך טיפול. שיאו של המיזם היה ביום עיון שנערך באוניברסיטת חיפה, בחסות החוג לגרונטולוגיה, בהשתתפות של מעל 150 אנשי מקצוע מתחומים שונים ומגוונים בעלי ממשק לטיפול באוכלוסייה זו.

זו פעם ראשונה שמתקיים שיתוף פעולה מסוג זה ועל כך חשיבותו ותרומתו . אחד מהמקרים שהוצגו הינה לאה, אישה בת 80 רופאה בעברה, המוכרת כנפגעת נפש, אשר בחרה לאורך שנים לחיות בקהילה במצב של הזנחה עצמית קשה ביותר, ללא חשמל ומבלי לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים. לאורך השנים כיבדנו את רצונה ואת בחירתה לגור בתנאים אלו וזאת עד שמצבה הגופני הדרדר מאד בשל ההזנחה, עד כדי סכנה ממשית לחייה. היא נמצאה מספר פעמים על רצפת הבית, תולעים נפלו מרגליה כתוצאה ממחלת עור קשה ביותר שלא טופלה. למרות זאת, המשיכה להביע את רצונה בעיקשות ודרשה להישאר בביתה ולהיות מטופלת באופן חלקי בלבד בקהילה. בשלב זה, היה עלינו להכריע בין רצונה וטובתה עד כדי פנייה למתן הוראות מבימ"ש. תוצאות הטיפול במקרה וההחלטות שהתקבלו בעניינה מפתיעות.