פרסומים - אפוטרופסות וזיקנה בין רצונו לטובתו - ד"ר זאב פרידמן

1. אפוטרופסות הוא מושג וערך יהודי עתיק יומין, המופיע במקורות עוד מתקופת המשנה. היהדות, בספר הספרים הנצחי, מדגישה לא רק זכויות, אלא בעיקר חובות המוטלות על החברה, המדינה והמשפחה, בדאגה לגר ולתושב, ליתום ולאלמנה וגם לאדם חסר ישע שנברא בצלם אלוקים. שיח זכויות הוא שיח מבית מדרשו של העולם המערבי ואילו שיח חובות הוא מבית מדרשו של ארון הספרים היהודי.

2. שירות האפוטרופסות הוא כלי ואמצעי ואיננו תכלית או מטרה. אין אדם שמסכים לוותר על חירותו וחופש פעולה ומסכים שימונה לו אפוטרופוס. לכן, על שירות האפוטרופסות לפעול ברגישות יתרה, בשקיפות ובשותפות עד כמה שניתן, עם האדם שבמינוי אפוטרופוס, עם בני משפחתו והגורמים הטיפוליים והממשקיים השונים.

3. שירות האפוטרופסות דומה לכיפת ברזל אנושית של חמלה, שבאה להגן על כספו, רכושו וגופו של אדם הנזקק לכך, לשם מניעת עושק, ניצול ועוולות, מפני אנשים רעים. שירות האפוטרופסות הוא מעגל שירות של 360 מעלות. אנו פוגשים שלוש קומות: קומת הקיום, קומת המשמעות וקומת הטיפול.

4.האפוטרופסות הוא שירות הוליסטי, מעין קלידוסקופ של החיים. הוא אינו חד ערכי, אלא מתנהל על מנעד ורצף שבין שני קטבים – האחד המייצג את האחריות למימוש הסמכות שניתנת לאפוטרופוס מבני המשפחה או  לתאגיד האפוטרופסות על ידי בית המשפט, "להיכנס לנעליו" של האדם ולפעול כמבחן "האדם המסור", כפי שהיה נוהג עם הוריו או ילדיו, בהגנה על זכויותיו וסיפוק צרכיו, והשני – ייצוג הרגישות והחמלה הנדרשים מהאפוטרופוס, לשמירה על כבודו רצונו וחירותו של האדם, ככל שניתן.

5.שירות האפוטרופסות, נע במנעד זה, בין שני הקטבים, בטיפול הפרטני היום-יומי, בכל אדם תחת מינוי אפוטרופסות. הראייה ההוליסטית של שירות האפוטרופסות, עושה ככל האפשר לכיבוד רצונו של האדם, בשאיפה שהערכים של אדם וטובתו, שלובים ואוחזים זה בזה.

זה מצב שנקרא- "רצוטוב".שילוב של רצונו וגם טובתו.  אבל במצב שרצונו עלול חלילה לסכן את טובתו, בנושאים של גרימת נזק כספי, רכושי וגופני, ערך טובתו יגבר על ערך רצונו.

מצבים:

מצב אידיאלי-סינרגיה- "רצונוטוב"

מצב פחות טוב- דיאלקטיקה בין רצונו לטובתו- רצונו יגבר ויכריע.

  6 .סינרגיה - רצונוטוב- רצונו מול טובתו/קהילתי מול מוסדי:

 

  סיפורה של פ., בת ה-103,מירושלים שהביעה רצונה להישאר ולהתגורר בביתה ולא בסידור מוסדי, ונזקקה להשגחה וללווי צמוד, אולם הכנסתה לא אפשרה זאת, ובדרך של לקיחת משכנתא הפוכה התאפשר הישארותה בביתה וכיבוד רצונה.

סיפורה של ק., המורה לאנגלית שנוצלה כלכלית על ידי תלמידה ועם קבלת המינוי דאגנו לתקן העוול שנגרם לה והעברתה לדיור מוגן בו מתגוררים אנשים הדוברים את שפתה.

הדיאלקטיקה- רצונו נגד טובתו-כשטובתו גוברת:

סיפורו של ג. שהועבר לבית האבות בחיפה.

סיפורה של א. מבאר שבע שלא יכלה להישאר בביתה והתנגדות להשמתה בבית האבות

סיפורו של ק. מחיפה עם תמונות האוסף והעברתו לבית האבות.

סיפורו של הרב ה. שנוצל על ידי הקהילה החרדית. הקשר עם האחיינית הצעירה.

 

בכל המקרים אין יד נעלמה, אלא ישנה יד חומלת, מקצועית ומתגייסת של האפוטרופוס.

7. מניסיוננו בפרקטיקה היום יומית, אנו עושים ככל שניתן, ליזום מרחב קבוע של שיתוף פעולה עם האדם תחת אפוטרופסות ובני משפחתו, בחיזוק והעצמה של הראייה ההוליסטית, הנעה על מנעד וספקטרום האחריות והסמכות עם בוחן מציאות, על מנת להגן ולדאוג לאיכות חייו של האדם. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות, ביטל את המונח השגוי והארכאי, "חסוי" ,שאינו מכבד את האדם. אנו, במרכז הישראלי לאפוטרופסות מקפידים מזה שנים שלא לקרוא למקבל השירות שלנו "חסוי", אלא לתת לו כבוד בשמו, כמר או גב'.

8. שיח הזכויות אל מול שיח החובות – שיח השמים אל מול שיח הארץ

תיקון מס' 18 של חוק הכשרות והאפוטרופסות, כולל חלופות למוסד האפוטרופסות, למשל, מתן ייפוי כוח מתמשך ותומך החלטה. כמנכ"ל המרכז השתתפתי בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שעסקה בהליכי תיקון החוק. הבעתי את דעת המרכז שברצף הנזקקות של אנשים, יש לברך על יצירת מניפת חלופות של שירותי הגנה לאנשים הזקוקים להגנה זו, מלבד אפוטרופסות. עם זאת, אל לנו  לראות את ההגנה על אנשים חסרי ישע, כמשהו בינרי, של משחק סכום אפס, מעין הכול או לא כלום, אלא יש לראות את קשת התערבויות ההגנה על האדם,  כמנעד, בספקטרום של חלופות ורצף שירותי הגנה מיטביים - על כספם, רכושם, גופם, כבודם ואיכות חייהם.

האתגר הוא לבחון מקצועית את החלופה המיטבית מבין החלופות השונות, לגופו של אדם, תוך שילוב מיטבי ככול שניתן את מונח ה"רצוטוב"- רצונו וטובתו, כשטובתו של האדם תגבר על רצונו, במקרה שעלול להיגרם לו נזק, לעיתים בלתי הפיך.

9. בדיונים בכנסת הדגשנו שהאתגר הוא לחבר בין אנשי השמים (התנועות לזכויות האזרח) לאנשי הארץ (אנשי הפרקטיקה). אנשי השמים ירדו למטה ואנשי הארץ יעלו למעלה ואז ייווצר מרחב של "שמים וארץ נשקי אהדדי". כל חקיקה, טובה ככל שתהא, דורשת משאבים. בתיקון מס' 18 נאמר שאין עלות לתיקון החוק. עלינו לדעת שגם זכויות וגם חובות עולות כסף.

10. במדינת ישראל כ-50 אלף אפוטרופוסים, מתוכם כ-7,000 אנשים במינוי תאגידי אפוטרופסות. בעבודת המחקר של עו"ד רות סלפטר נערכה השוואה למדינות אחרות בעולם: בישראל, רק 1.63% מקרב האוכלוסייה, שיעור נמוך יחסית ליתר המדינות המערביות, הינם במינוי אפוטרופוס.

אנו מצרים על כך שחיים בקרבנו אלפי אנשים זקנים שקופים, שבגלל עומס, רשויות הטיפול במדינה אינם מסוגלים לאתרם ולהמליץ על רשת הגנה עבורם, בדמות אפוטרופסות. אנשים אלה חסרי ישע, מוטלים לגורלם וחשופים לניצול כספי, רכושי, גופני ורגשי יום- יומי.

מוטלת חובה על החברה האזרחית להיות עירנית ולפעול 7/24 לאתר לגלות ולהתריע על תופעות של ניצול עושק עוולה ופגיעה בזקנים חסרי ישע שהם שקופים ונתונים תחת השפעה בלתי הוגנת.יש לייצר את אזעקת הצבע האדום החברתית במניעה הראשונית והשניונית ולא לחכות למניעה השלישונית.

11. התאגיד הוא אפוטרופוס ואל לו להחליף בשום דרך את הגורמים הטיפוליים בקהילה. עליו לפעול להגדרת תחומי האחריות והסמכות של הגורמים המעורבים בהגנה על מקבלי השירות. על תאגיד האפוטרופסות לפעול בשקיפות ושותפות עם רשתות השירות, הקהילתיים והמוסדיים.

12.  המרכז הישראלי לאפוטרופסות ייחודיותו, בערכיו, חזונו ובתשתיות הארגוניות והמקצועיות שפיתח. ייחודיותו, בהיותו גוף שהוקם על ידי משרד המשפטים, ושבמועצת הנאמנים שלו חברים שני נציגי משרדי הרווחה והמשפטים. ייחודיותו בהיותו גוף מבוקר על ידי משרד מבקר המדינה ובחובת ההתמנות שלו. בראש הועדה העליונה של התאגיד עומד כב' השופט בדימוס, של בית המשפט העליון, תאודור אור.

13.  שירות האפוטרופסות הוא שליחות חברתית עם משמעות חשובה שיש בה זכות וגם חובה, אך אין בכך די. מנותן שירות האפוטרופוס, נדרשים הבנה והיכרות בסיסיים ,בתחומי ידע רב תחומיים: משפטים, מינהל, כלכלה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, סיעוד, נדל"ן, חשבונאות ובנקאות. בנוסף, עולמות התוכן בשירותי האפוטרופסות כוללים מגוון רחב של נושאים: יחסי גומלין במשפחה, כשרות משפטית, ירושה והורשה, צוואות, בריאות ובריאות הנפש, פסיכוגריאטריה, לקויות וצרכים מיוחדים, בעלי מוגבלויות. הכרות עם המגזרים השונים: ממלכתי, מקומי, ציבורי ועסקי. הכרות עם חוקים ותקנות. הכרות עם רשתות וארגונים התנדבותיים והחברה האזרחית.  אין כיום מסגרת אקדמית כלשהי, קורס או חוג, העוסקים בתחום האפוטרופסות ובהכשרה לתפקיד אפוטרופוס. אין גם מסגרת אקדמית העוסקת בפיתוח ידע, במחקר ובהכשרת אפוטרופוסים בפועל.


מי ייתן ותקוים בנו התפילה מראש השנה: "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".

המאמר נכתב לקראת הרצאה ביום עיון במרכז האקדמי רופין 24.4.18
על אתגרי הטיפול באוכלוסייה המזדקנת
ד"ר זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות לשעבר (2008-2018).